רחובות שלווים בליסבון, בירת פורטוגל צילום: אורי איתן
כפרים שלווים, נופים מדהימים והרבה יין – ובעיקר פורט. מירה איתן ממשיכה את המסע בעקבות אזורי היין הנחשקים ומגיעה לקצה השני של חצי האי האיברי – פורטוגל
פורטוגל היא אחת מהארצות הקטנות יותר באירופה ופחות מוכרת לתייר הישראלי. שטחה של הארץ לא גדול בהרבה מישראל. האוכלוסייה מגיעה כמעט ל-11 מיליון איש ומזג האוויר נע בין חם מאוד בקיץ וגשום וקר בחורף.
השפה הפורטוגזית לא קלה, אך האנשים חביבים מאוד, מוכנים תמיד לעזור ומחייכים אליך בקלות, בייחוד אם הם יודעים כמה מילים באנגלית. למרות כניסתה לשוק האירופי והשימוש באירו, המחירים בפורטוגל עדיין קצת יותר זולים מאשר בשאר אירופה והיא מציעה ערים ונופים יפהפיים, בילויים רבים, כדורגל, אוכל טוב, יינות רבים וטובים, והעיקר, פורט.
עיר מגלי הארצות
ליסבון הבירה מונה קרוב ל-700,000 איש. עיר הומה וסואנת, אך הבניה הלא מדי גבוהה ומיקומה הנעים על גדת הנהר טז'ו משרה תחושה של עיר קטנה ונוחה להתמצאות. העיר יפה ומעניינת, נקייה ומלאה בגנים ירוקים, פסלים רבים, כבכל עיר אירופית ותיקה, וסגנון אדריכלות ייחודי המתאפיין בראוותנות נוצצת ובמוטיבים ימיים, כיאה למגלי ארצות ותיקים. הרובעים המעניינים והמושכים ביותר לטיול בעיר הם הרובעים של העיר העתיקה יותר, קרוב לנהר.
הרחוב הראשי של ליסבון, אבנידה דה ליברדאד, שהוא מעין שדרה יפהפייה המזכירה פארק, מוביל לרובע בישה (Baixa) בו כיכרות מרשימות ורחובות ארוכים, שבהם מתרכזת רוב הפעילות. טיפוס תלול ממערב לכיכר רוסיו (יש חשמלית שמובילה למעלה ליד הכיכר), מוביל לרובע בירו אלטו, המרכז המסורתי של חיי הלילה של ליסבון.
ממזרח לרוסיו כדאי לקחת חשמלית המטפסת אל המנזר הנקרא קשטלו דה סאו ז'ורז', שהיה עד לא מזמן המקום הגבוה ביותר בעיר, וממנו אפשר לצפות על העיר כולה. החשמליות העתיקות מטפסות בצלצולים ונקישות במעלה רחובות תלולים וצרים להפליא. הירידה דרך רובע אלפאמה הסמוך, מעין מבוך של סמטאות עתיקות, בו אפשר למצוא בלילה מסעדות קטנות המתמחות בסרדינים על האש, דגים אחרים ופירות ים והרבה יין.
בפורטוגל מייצרים יינות במקומות רבים, אך המוכר והידוע מביניהם הוא הפורט באזור הדו'אורו. אזור היין הצפוני מינהו (Minho), ידוע ביינותיו הקלים, ואזור אלנטג'ו הדרומי, ביינות מורכבים ועשירים.
אזור אלנטג'ו מכסה כשליש מכלל אזורי גידול הגפנים וייצור היין של פורטוגל. הוא ממוקם בין ליסבון לבין אלגרב (Algarve) שבדרום. האזור חם מאוד בקיץ והחורף קר. אזור אלנטג'ו מכונה 'סל הלחם' של פורטוגל, חיטה היא הגידול העיקרי באזור, ולצדה גם עצי זית, עצי שעם וכרמים. זני הענבים האדומים המסורתיים במקום: Aragones – זן אדום ומלא, Antao vaz – זן לבן ועמיד, Castelao – זן אדום חשוב בדרום פורטוגל, Trincadeira -הזן המסורתי הוותיק ביותר באזור אלנטג'ו. בנוסף לזנים המסורתיים ישנם הזנים סירה וקברנה סוביניון המוכרים, שלאחרונה החלו מוסיפים אותם לממסכים עם הזנים המסורתיים.
אזור ה- Douro ממוקם לאורך דו'אורו ריו עד לעיר פורטו. מיוצרים בו יחסית מעט יינות אדומים ולבנים ורוב הייצור הוא של יינות פורט. היינות האדומים מגוונים, מיינות קלים ועד יינות איכותיים, היינות הלבנים פירותיים וארומטיים.
בדרך לפורטו
בנסיעה מליסבון לפורטו ניתן לבקר במספר מקומות יפהפיים. עיירת הנופש המקסימה קאשקיש נמצאת על החוף ממערב לליסבון, עמוסה בתיירים בקיץ ובהחלט שווה לראות אותה, אך אם אין יותר מדי זמן, חובה לפחות לעבור בסינטרה, העיירה האהובה על מלכי פורטוגל והאצולה האנגלית. ארמונות ואדריכלות מרהיבה ויערות עבותים מהווים שינוי עצום לערים הגדולות. מספר אתרי טיול, לרוב ארמונות, מבצרים וגנים שווים כל רגע.
עוד מספר קילומטרים מסינטרה לכיוון הים מגיעים לעיירה קטנה ומנומנמת על חופו של האוקיינוס שנקראת אדרגה. הדרך אל העיירה עוברת בכבישים צרים וציוריים להפליא, המעוטרים מכל עבר בצמחיה עבותה. מגיעים, מתוך השביל שבין ההרים, אל חוף הים בו נוצצים השמש והמים למרחוק. שווה להגיע לשם רק בשביל ארוחת הצהריים במסעדת הדגים היחידה במקום, המציעה שולחנות עמוסים כל טוב דגת ופרי הים, הרבה יין עם תפריט מקומי מפואר ביותר ושירות עם חיוך לבבי. הרעש היחיד במקום הוא של פטיש העץ המיוחד לפיצוח שריון הלובסטרים והסרטנים. הנוף השלו של האוקיינוס הנשקף מהחלונות הענקיים גורם לרצות להישאר שם זמן רב.
מצפון תיפתח הטובה
אפשר גם להגיע ישירות בדרך המהירה לפורטו. כ-300 קילומטר מפרידים בין ליסבון לפורטו. כביש A1 המהיר, מוביל היישר אל העיר השנייה בגודלה בפורטוגל, פורטו, המונה קרוב ל-300,000 איש.
חבל הארץ הצפוני של פורטוגל הוא חבל ארץ של כרמים ויין, פארקים ויערות וחופי ים מרהיבים. העיר הגדולה ומרכז הפעילות היא פורטו השוכנת על גדות נהר הדו'אורו. מצד אחד של הנהר שוכנת פורטו ומהצד השני וילה נובה דה גאיה, בה אפשר למצוא את כל בתי הפורט ואת מרכז המסחר ביין הפורט הפורטוגלי.
העיר עצמה די ממוצעת, עד שמגיעים אל המרכז העתיק והיפה היורד אל גדת הנהר. רובע ריביירה הציורי ממוקם לאורך קו המים, בצלו של הגשר הענק פונט דה דון לואיש ה-1. סמטאות צרות, ברים מלוכלכים, הרבה מסעדות, חלקן הגדול מלכודות תיירים. המחירים גבוהים למדי, ולא תמיד בצדק.
בווילה נובה דה גאיה אפשר להיכנס ולערוך ביקור כמעט בכל בתי הפורט, 25 במספר, ברוב ימות השבוע. לחלקם מרכז מבקרים מרשים, וניתן לערוך בהם סיור מודרך וטעימות.
במאה ה-17 רוב בתי הפורט הוקמו על ידי משפחות אנגליות. בתי הפורט Graham's ו- Warre's, שייכים למשפחת סימינגטון האנגלית, אחת מהיצרניות המובילות בעולם הפורט, לה מיוחסים בסביבות 20% מיצו
ר הפורט כולו. הסימינגטון הראשון הגיע בשנת 1882 לפורטוגל והתחתן עם בת ליצרני פורט ותיקים ולימים הוביל את החברה לדרכה המצליחה. בבעלות המשפחה שבעה בתי פורט ועוד 14 חוות גידול ענבים בעמק הדו'אורו.
מייצרים פה פורט לבן, רובי, טאוני Tawny)), LBV (Late Bottled Vintage) , Vintage
משנים אחרונות ופורטים בני 10, 20 ו- 30 שנה. הפורטים של גרהמ'ס מלאים בפה, עשירים מאוד בניחוחות אדמה ופירות יער. ולעומתם הפורטים של וורס ארומטיים יותר, יותר אלגנטיים ושריריים.
ועוד שניים
בית Sandeman נוסד בלונדון בשנת 1790 ע"י ג'ורג' סנדמן, סקוטי נמרץ מפרת, שאבא שלו הלווה לו 300 לי"ש כדי שיסע לספרד ולפורטוגל ויהיה סוחר יינות שרי ופורט. דרכו של הבחור צלחה לו מאוד, והעסק עבר במשך הדורות במשפחה. סמלו של בית הפורט סנדמן הוא צללית של אדם לבוש בגלימה ארוכה, חבוש בכובע רחב שולים ואוחז בידו גביע. הכובע מסמל את ספרד והגלימה את פורטוגל והם מאחדים את בית השרי הספרדי עם בית הפורט הפורטוגלי.
בכניסה לבית סנדמן נמצא אולם תצוגה גדול שיכול להיות בהחלט מוזיאון פורט ובר לטעימות. אפשר לטעום פה פורט לבן (אותו מציעים לשתות מקורר כאפריטיף, או עם קרח, מי טוניק ולימון), פורט רובי עשיר וחסון, פורט Tawny אלגנטי וחלק בן ארבע שנים. את רוב הפורטים אפשר לשתות מיד לאחר שיצאו לשוק, פרט ל- Vintage, להם כדאי לחכות עוד הרבה שנים.
Cockburn's, נוסד בפורטו בשנת 1815 ע"י רוברט קוקברן, בן למשפחה סקוטית שחבר עם הזמן למשפחה מקומית. כיום שייך בית קוקברן לאחת מחברות היין והאלכוהול הגדולות בעולם. סיור מעניין ומאלף במקום מגלה חביות קטנות לצד חביות ענק, מרתפי יינות, בהם יינות מתחילת המאה הקודמת ואף מהמאה שלפניה, מכוסים בשכבות עבות של אבק וקורים מרשימים, להראות שאף לא אחד נוגע בהם. ובטעימה כמובן, פורט לבן, רובי וטאוני ואחרים.
מסעדת 'רמירו' היא מסעדה המבססת את מנותיה הטעימות כולן, על טהרת פרי הים וקצת בשר טוב, ללא תוספות. חלונות המסעדה מבפנים הינם אקווריום עם יצורי ים משונים. אקווריומים נוספים גדולים נמצאים בקומת המרתף. לפתיחה מוגשים, כמו ברוב המקומות, טוסטים קטנים שעליהם חמאה ואת פרוסות החמון המקומי, שאותן מלווים בבירת לאגר מקומית בשם סאגרה. בחגיגה האמיתית קונכיות שבלולים קשיחות, מלפפוני ים קטנטנים, טייגר שרימפס ענקיים טבולים ברוטב שמן, לימון והרבה שום, בהם נטבל לחם טרי פשוט. סרטנים ענקיים (בראניה) ואפילו פילה בקר מדהים המוגש בלחמנייה, מוצף בשום וחרדל ביתי – היופי שבפשטות. בסיום, ל'ניקוי' מהארוחה המלאה, קריוקה דו לימו, מים חמים המוגשים בכוס אספרסו עם קליפת לימון (לעתים מטוגנת קלות).
RAMIRO, Mariscos Selecionados, Av. Almirante Reis, 1 g – h, Lisboa טלפון 218851024 351+.
משהו מתוק
את הקינוח האמתי חובה לאכול ב- Pasteis de Belem. בכל בית קפה מגישים פשטייש, מעין פסטל ממולא בקרם, קריספי בחלקו העליון, אך במקום הזה, קיים מרכיב סודי, שהופך אותו להיות הטוב ביותר בליסבון. המקום הענק פתוח משנת 1837 מלא כל הזמן. אוכלים שם רק פשטייש עם קפה או קריוקה ותו לא, זו המומחיות של המקום, קרוב למאתיים שנה. המקום נמצא ברובע בלינג, קרוב למנזר ז'רונימוש.
מהצד השני של המנזר נמצאת חנות יין קטנה ומקסימה שמחירי היינות והפורטים בה סבירים בהחלט. המקום נקרא Coisas do Arco do Vinho, פתוח מיום שלישי עד ראשון בשעות 11:00 עד 20:00 וממוקם ב- Centro Caltural de Belem, Rua Bartolomeu Diaz, Lojas n. 7 e 8 – 1400-026
הרבה יין נשפך בליסבון, בכל המסעדות ובכל הברים, אך בר יין יש רק אחד. מקום מעניין וחוויתי. שוכן ברובע בירו אלטו על מורד ההר. מרומו של אותו הר, נהגו בימים עברו להעביר מים אל התושבים בתעלות בנויות לכל אורך ההר. בר היין בנוי על חלקו התחתון של המפעל, על הבאר התחתונה ועל חלק מהתעלות. אם תבקשו לראות את מלאי הבקבוקים הרב, יעלו אתכם במדרגות אבן חצובות לצד התעלות ושם, מאחורי דלת כבדה, נמצאים לאורך הקיר כל הבקבוקים, בתוך קרירות ההר. מדהים. הישיבה מעל ומסביב לבאר המכוסה. מקום פשוט מאוד, ללא יומרות, המגיש יין ומאכלים קלים לצדו. חטיפים פורטוגזיים, לחם מסוגים שונים, המעניין ביניהם לחם תירס מתוק, זיתים, ממרחים ועוד.
ENOTECA, Chafariz do Vinho, Ruada Mae d'Agua 1250-154 Lisboa
טלפון 213422079 351+.
אוכלים בפורטו
רובע מסעדות ענק נמצא בחלק הצפוני של פורטו, במאטושינוש, למעלה מ-40 מסעדות במתחם, רובן מסעדות דגים ופירות ים והרבה מהן טובות. Os Lusiadas טובה מאוד במנות הפתיחה: תמנון בשמן ולימון עם הרבה שום, חמון ושרימפס גדולים כמתאבנים. הסרטן הענק רך וטעים וכמעט לא מצריך את כלי העבודה שמגיעים אתו.
כתובת: R. Tomas Ribeiro 4450-297, Matosinhos. טלפון 229378242 351+.