כרמים וטעמים ברמת הנדיב
פסטיבל היין ‘כרמים וטעמים’ שיתקיים השבוע בגני רמת הנדיב זו השנה השלישית, עשוי ללמד דבר או שניים על חשיבותו של נושא אזוריות היין, למי שטרם הפנים, כמובן…
בשנה האחרונה אנחנו עדים למתקפת פסטיבלי יין, פסטיבלים בערים הגדולות, פסטיבלים בפריפריות, פסטיבלים במוזיאונים, במתחמי קניות, במרכזי כנסים, בטבע, ליד הים ועוד. מסתבר שאנחנו לגמרי מאוהבים בפסטיבלי יין, בתמהיל המגוון שלהם, בפן האיכותי והאלגנטי שהם מציגים, במצב הרוח הטוב שהיין משרה, ובסיבה למסיבה שתמיד עושה לנו נעים.
באזור זה קמו מספר לא מבוטל של יקבים וייננים צעירים שהתחברו לטרואר המקומי…
כבר שנים שאני מגיעה לפסטיבלים, אם כחובבת יין או כעיתונאית יין, ואם זה כנציגת היקב בו אני עובדת כבר כמה שנים (‘כרמל’ ו’יתיר’ – גילוי נאות). אבל האמת היא שיש פסטיבל אחד שעושה לי טוב במיוחד, פסטיבל כרמים וטעמים ברמת הנדיב. זו השנה השלישית שרמת הנדיב מקיימת את הפסטיבל הפסטורלי הזה. פסטיבל שיש בו מין אווירה ייחודית שקשה להסביר אותה. אולי זה בגלל המיקום היפהפה, הנוף ואנשי האזור, אבל אולי זה דווקא בגלל ההיסטוריה החשובה של המקום, כי במרכז הגנים הקסומים של רמת הנדיב קבור הברון אדמונד דה רוטשילד – איש של חזון שבזכותו קרמה עור וגידים תעשיית היין הישראלית.
מתחברים לטרואר המקומי
ויש עוד סיבה. וגם היא חשובה. אזור הכרמל וזיכרון יעקב, שבו התחילה תעשיית היין המקומית לפני כ-130 שנה, היה במשך שנים רבות אזור מנומנם שאזורי יין אחרים “עקפו אותו בסיבוב”. הגליל העליון ורמת-הגולן על כרמיהם המעולים, מטה יהודה על יקביו הרבים, ואפילו הנגב והערבה שמשכו לעצמם את תשומת-לב רבה בגלל האזור שנראה כל-כך לא מתאים לגדל בו ענבי יין.
הפסטיבל הזה הוא עוד הזדמנות נפלאה לגלות כי האזור הזה הוא אזור מתפתח מאוד ומעניין לאין ערוך. אזור חם ולח וקרוב לים, שקמו בו מספר לא מבוטל של יקבים וייננים צעירים שהתחברו לטרואר המקומי. יקבים שבהם מייצרים יין מזנים די ייחודיים לאזור הזה כמו, קריניאן, מורבדר וגרנאש, בדיוק כמו שהזה וחזה לפני 130 שנה הברון רוטשילד. יקבים גדולים לצד יקבים קטנים שבזכות הפסטיבל הזה מצליחים לייצר שיתוף פעולה ודיבור ביניהם, בדרך שלא נוצרה פה בעבר.