ויסקי ג'וני ווקר ומשורר סקוטי

לכל מדינה יש משורר או שניים המפורסמים בכישורי השתייה שלהם. אפילו לנו יש את אלתרמן, אלכסנדר פן, שלונסקי וחבריהם, ש'שתו בלהט' את ימי כסית העליזים. אך המשורר הידוע ביותר, ששמו נקשר ישירות עם ויסקי, הוא המשורר הלאומי הסקוטי רוברט בארנס, שהיה לוחם חופש ידוע וכתב שירים רבים על חופש ו-ויסקי. לוויסקי הסקוטי אפילו יש חג שנקרא 'Barnes Supper', על שמו, ונחגג ביום הולדתו של המשורר, ב-25 בינואר כל שנה. החגיגות מצוינות בכל העולם כולו, על שולחנות אבירים ארוכים, באירועים של שירה, וויסקי ואוכל (אם אפשר לקרוא להאגיס אוכל). ה'האגיס' (מעיים ממולאים בחלקים פנימיים של כבש), המאכל הלאומי של הסקוטים, עומד במרכז החגיגות, כשהוא מסמל את הדלות שבה חיו רוב תושבי סקוטלנד, ואתו מככב כמובן, הוויסקי.

רוברט בארנס נולד בשנת 1759 למשפחה כפרית ענייה בכפר קטן בדרום סקוטלנד, ככה מתחילים הרבה סיפורי ויסקי סקוטיים. מכיוון שהיה האח הגדול מבין שבעה, נאלץ לעבוד לטובת המשפחה כבר כילד בחווה. אך למרות זאת, דאג אביו למורה פרטי שילמד אותו קרוא וכתוב, עניין יוצא דופן באותם ימים. לאחר מות אביו לקח אחיו פיקוד על החווה ורוברט, שהתעניין יותר בנשים ובשירה עבר לאדינבורו, העיר הגדולה, בה התרכזה הבוהמה הסקוטית. שם החל לכתוב שירה, לשתות וויסקי, ולימים הפך ממשורר מקומי לכוכב ידוע בכל רחבי סקוטלנד. הוויסקי, מבחינת בארנס, סימל את החופש, את האחווה ויותר מכל את סקוטלנד במיטבה. ועל זה אנחנו מודים לו מאוד.

הסקוטים התאהבו במשורר שכתב שירים שמחים ואופטימיים על אהבתם הרבה של הסקוטים לחיים, לצד חיי היום יום הקשים. הוא נגע בלבבותיהם והפך למשורר הלאומי של סקוטלנד.

בשנת 1786 דן הפרלמנט הבריטי על גובה המס אותו יש לגבות מיצרני הוויסקי בסקוטלנד. בארנס כתב שיר שפנה אל 45 נציגי סקוטלנד בפרלמנט הבריטי, וביקש מהם לשמור על האינטרסים הסקוטיים. בשיר כתב שהוויסקי היה זה שליווה וחיזק את הלוחמים הסקוטים לאורך ההיסטוריה וטבע את המשפט הידוע – Freedom and whisky go together. משפט המסמל יותר מכל את יחסו לוויסקי. רוברט בארנס היה הראשון ששם את הוויסקי הסקוטי על המפה ומיקם את המשקה כסמל האמתי של סקוטלנד.

ארסנל הוויסקי הסקוטי ענק. אם הייתי צריכה לבחור רק ויסקי סקוטי אחד הייתי בוחרת ללא ספק ב- Black Label של יוחנן המהלך. למרות מהפכת המאלט ויסקי העולמית, ועם כל שפע סוגי הבלנדד ויסקי, אין הרבה סוגי ויסקי שיכולים להשתוות לו במורכבות. זהו הוויסקי שצריך לשמש כאבן בוחן להשוואה. וכמו שאמר עליו כבר ג'ים מוריי: "זהו שיא השיאים, האוורסט של הוויסקי דלוקס". זה הוויסקי שנבחר לאי הבודד שלי.

הכל החל בחזונה האמיץ והחלוצי של משפחת ווקר, שצועדים כבר למעלה מ-200 שנה את כל הדרך אל הבנק.

ג'וני ווקר נולד בשנת 1805 לזוג חקלאים, בחווה בהיילנדס שבסקוטלנד. כשהיה בן 14 נפטר אביו, החווה המשפחתית נמכרה והנער פתח חנות מכולת קטנה ומצליחה בעיירת כורים סמוכה. החנות המשגשגת הציעה למכירה גם ויסקי. באותה תקופה ייצרו רק מאלט ויסקי, חלקם מפוקפקים ביותר בטיבם. ג'וני החליט לנסות כוחו בערבוב סוגי מאלט שונים על מנת ליצור משקה עקבי באיכותו ובטעמו ונהיה עם הזמן למערבב המאלטים המוביל בתחום. הלקוחות הלכו והתרבו והעסק פרח.

לאחר מותו הצטרף לעסק הבן אלכסנדר, שלמד מאבא את רזי הערבוב, וכבר לאחר שש שנים הספיק לייצר בלנד משלו ולשווקו ללקוחות. החוק המאפשר ליצרנים להוסיף גריין (וויסקי דגנים) למאלטים, שנחקק בשנת 1860, פתח בפני אלכסנדר עולם חדש ואפשר לו לייצר מוצר מנצח, מפתיע בטעמו וידידותי לבריות. אלכסנדר ווקר יצר את הבקבוק המרובע הייחודי בשנת 1870, ועיטר אותו בתווית השחורה המשופעת בזווית של °24 בדיוק כפי שהיא כיום. עד שנת 1920, הגיע הוויסקי ליותר מ-120 מדינות.

בניו של אלכסנדר ווקר מצאו גם הם עניין בעסק המשפחתי המשגשג. הם לקחו לידיהם את המושכות ושינו את עולם הסקוטש מקצה אל קצה. שלושים השנים האחרונות של המאה ה-19 היו ימים של פריחה עבור הוויסקי בלנדד הסקוטי. מגפת הפילוקסרה השמידה גפנים בצרפת וגרמה למחסור בברנדי. שתייני הברנדי המאוכזבים נאלצו למצוא תחליף בוויסקי והדרישה הלכה וגברה. האחים ווקר ידעו לנצל את הביקוש בשוק ורכשו מזקקות וויסקי, ביניהם את מזקקת "קרדו" שבאזור הספייסייד, ובכך שיווקו את הוויסקי שלהם מבלי להיות תלויים באחרים.

בשנת 1906 החלו האחים ווקר למכור וויסקי חדש עוצמתי וחיוני שהוקדש לאלכסנדר האב, ופה נולד המותג הפופולארי רד לייבל.

בשנת 1908 הציבו האחים ווקר את אתגר מציאת הלוגו לפני הקריקטוריסט הידוע טום בראון במהלך ארוחת צהריים, תוך כדי שהם משקים אותו לשכרה. בראון צייר על גבי התפריט שהוגש לשולחן את "האיש הצועד", דמות של ג'נטלמן בריטי מהלך, שהוא בעצם דיוקנו של ג'וני ווקר והוסיף את הכיתוב "Born In 1820 Still Going Strong".

הלוגו היה למפורסם ביותר בעולם האלכוהול. מאז שונה הלוגו מספר פעמים, כשבכל פעם האיש משנה את כיוון הליכתו או מחליף את בגדיו. לאן הוא ממשיך ללכת כל הזמן? סביר להניח שהוא "צועד כל הדרך אל הבנק".

הנתונים מראים כי "ג'וני ווקר" הוא מותג הוויסקי הנמכר ביותר בעולם כולו. ארבעה בקבוקי ג'וני ווקר נמכרים בכל שנייה ומעל 10 מיליון ארגזים של 9 ליטרים בשנה משווקים למאתיים מדינות שונות.

גם היום לא שוקטים על השמרים בחברה וממשיכים לחדש לנו כל הזמן. לאחרונה הושק, אוסף חדש מבית ג'וני ווקר, בלעדי לחנויות הדיוטי פרי. אפשר למצוא אותו בכניסה לחנות ג'יימס ריצ'רדסון במתחם ייעודי למותג ג'וני ווקר.

מקור ההשראה ליצירת הסדרה החדשה היו אותם אנשי עסקים שהפיצו את בשורת הוויסקי בתנאים הלא פשוטים של אותם הימים. חבורת אנשים אלה הביאו איתם בחזרה ממסעותיהם ריחות וטעמים ממחוזות לא מוכרים, ממנו שאבו השראה המאסטר בלנדים של החברה. האוסף החדש,  Johnnie Walker Explorers’ Club Collection, מסמל מסורת ארוכת שנים של חיפוש אחר מחוזות, ריחות וטעמים חדשים.

אז יש פה עוד כמה סוגי ויסקי של המותג הידוע, וחלקם מעניינים וטובים, אבל אם תשאלו אותי, את התווית השחורה אני עדיין לא מחליפה.

הכתבה התפרסמה באתר סנהדרינק